כידוע לך, אביהם של הילדים, בועז אלברט, לא זו בלבד שנפגע שלא כדין מאקדח טייזר. אלא, הוא נתון במעצר מאז חג סוכות כאשר סיבת המעצר היא אחת – סירוב להיות מגורש מביתו בארץ ישראל.

מטעמים הומניטריים, דמוקרטיים וציוניים, חיוני שהמשפטנים במשרדך ימצאו את הדרך לשחרר את אבא-בועז לביתו ל”חופשה” ביום שבת הקרוב,  י”א בטבת, כדי לשהות עם ילדיו לכבוד ימי ההולדת.

בכבוד רב

אריה אלדד, יו”ר חוג הפרופסורים לחוסן מדיני וכלכלי

סוזי דים, דוברת מטות ערים 

הר הבית – יום עיון בחיפה בהשתתפות ד”ר דוד בוקעי ואחרים

מומלץ!! (ותודה לחברנו אריק קלנר  ממטה א”י נשר-חיפה)

קץ ה”סכסוך” הישראלי-פלסטיני – מנחם גורמן, עו”ד – תושב רעננה

המלחמה בין הישוב היהודי בארץ ישראל ובין הערבים שהתיישבו בשטחי ארץ ישראל  נמשכת כבר יותר מ – 200 שנה. היהודים עלו לארץ, פיתחו אותה ובנו אותה. הערבים הסתננו לארץ בעקבות מקורות הפרנסה שיצרה היוזמה היהודית. יחס הערבים ליהודים היה מלווה בפעולות טרור, רצח, שוד, גניבות והתנכלות מתמדת.

הטרור הערבי לבש צורה מאורגנת יותר עם הקמת מדינת ישראל. נסיונות חוזרים ונשנים של הערבים להשמיד את המדינה היהודית נכשלו כשלון חרוץ, במחיר כבד של אלפי הרוגים ופצועים שספג העם היהודי.

לאט ובשקט שינה הטרור הערבי את פניו ונהפך ל”סכסוך” בין מדינת ישראל ובין ה”פלסטינים”. ההסטוריה בת מאות השנים של טירור ערבי נגד יהודים כאילו נעלמה ולא היתה. פתאום מצאנו את עצמינו ב”סכסוך” עם “עם פלסטיני” שווה ערך שיש לו נשיא, ראש ממשלה ושרים, צבא, משטרה ועוד אשליות של “כאילו” מדינה מסודרת.

הצגת נסיונות ההשמדה של הערבים כלפי היהודים במשך מאות השנים האחרונות כ”סכסוך” בין שני צדדים שווים הינו תולדה ישירה של תרבות השקר הרווחת במדינת ישראל מאז הקמתה. יש לסיים את “הסכסוך” הזה ולקרוא לאלימות הערבית בשמה הנכון. זוהיא מלחמה עם רוצחים ואוייבים – לא עם אנשים שנושלו מאדמתם.

לממשלת ישראל אין זכות לנהל מו”מ על ריבונות, גבולות וכד’ עם מנהיגיהם של כנופיות רוצחים לבושי חליפות ועניבות. לעם היהודי אין “סכסוך” עם הערבים בקשר לארץ ישראל. אין כאן שני צדדים שוים בעלי זכויות שוות שפרצה מחלוקת ביניהם. הערבים אינם זכאים לריבונות מכל סוג שהוא בארץ ישראל ולא יזכו לכך לעולם. הגדרת מצב המלחמה עם הערבים כ”סכסוך” בין שני צדדים שווים היא מינוח שיקרי אמריקאי-אירופאי. העולם הנוכרי עדיין לא הפנים את העובדה שעם ישראל חזר לארצו כפי שהובטח לנו בתורת משה ובספרי הנביאים.

ממשלות ישראל פועלות בעולם דמיוני של שקר והכחשת מהותה של המדינה כמדינת העם היהודי. תרבות השקר של מדינת ישראל בולטת במגילת העצמאות בה הובטחה לרוצחים הערביים “אזרחות מלאה”. הרצון היהודי הגלותי למצוא חן בעיני “העולם” הוביל אותם להצהיר הצהרות שקר בדבר מתן “שוויון זכויות” לערבים. הערבים מעולם לא השתתפו בבנין ארץ ישראל ולא תרמו מאומה לבנינה. הערבים מנצלים את ה”הומניות” של המימשל הישראלי כדי לחבל באופייה היהודי של המדינה.

כדי לאפשר ללא יהודים לחיות בשקט ובהצלחה כלכלית במדינה יהודית אין צורך להעניק להם אזרחות ושויון זכויות פוליטי. אין שום הצדקה שצאצאיהם של רוצחי 1929 ו- 1948 ושונאי ישראל בהווה, יישבו בכנסת ויחליטו בענינים הקשור לאופי המדינה, תקציב המדינה, יחסי חוץ, חינוך וכד’. ישנם הרבה מצבי ביניים המתאימים למעמדם של נכרים תחת שלטון יהודי במדינה יהודית. אזרחות מלאה יש להעניק לבני העם היהודי ולא לבני עם אחר. את הטעות הזאת ניתן לתקן ויש לתקן אותה בהקדם.

תרבות השקר של המימשל הישראלי חיבלה ביכולתנו לחסל את השקר הגדול המכונה “העם הפלסטיני”. לא קיים “עם פלסטיני”. אין כל הצדקה לתת לכל קבוצה של ערבים מדינה משל עצמה. את האמת הזאת צריך להשמיע באזני הערבים ושאר האומות עד שיתרגלו למציאות האמיתית וידברו אתנו בסגנון שונה.

המשא ומתן עם הערבים צריך להתמקד בסימון גושי התיישבות בהם ירוכזו הערבים המוכנים לחיות תחת שלטון ישראל. לגושי התיישבות אלו יהיה שלטון עצמי שיפעל תחת ריבונות מדינת ישראל.

זהו הפתרון הנוח והצודק ביותר להסדרת המורסה הנקראת “הבעיה הפלסטינית”. אולם כמו בעבר הקרוב והרחוק, כל הצעה לפתרון שאינו לרוחם של הערבים, תידחה על ידם ותלווה בהתפרצות מחודשת של אלימות. וגם בזה אין כל חדש.

                                                                                                                                                      לתגובות