קינה לתשעה באב – להדפיס ולשים כמה עותקים בבית הכנסת

אֵיכָה אָבְדָה זָבַת חָלָב וּדְבַש

שֻדְּדָה נֶהֶרְסָה, חָרְבָה וַתִּיבַש

שָדוֹת יְרֻקִּים, מַטָּעִים, חֲמָמוֹת

הָיוּ לְמִרְמָס לְרוֹעִים וּבְהֵמוֹת

 

אֵיכָה בָּגְדוּ נִבְחֲרֵי הָעָם

בֵּאלוֹהֵיהֶם, בְּבוֹחֲרֵיהֶם, בְּנַפְשָם וּבְזַרְעָם

וְאֵיךְ נֶהֶפְכוּ חַיָּלִים וְשוֹטְרִים

מֵאַחִים אֲהוּבִים לְאוֹיְבִים וְצָרִים

 

אֵיכָה גוש קטיף אֶרֶץ אֲהוּבָה

גַּן יָרָק, חוֹל וְיָם, אַהֲבָה וְאַחְוָה

מְלֵאָה כָּרִמּוֹן תּוֹרָה וּמִצְווֹת

וְעַתָּה חֳרָבוֹת וְאֶרֶץ תַּלְאוּבוֹת

 

אֵיכָה דָּת וָדִין וְצֶדֶק וָחֹק

נִרְמְסוּ וְהָיוּ לְלַעַג וּשְחוֹק

יִשְרֵי דֶרֶךְ כְּלוּאִים, רָבְתָה הַמְצוּקָה

מִשְפָּט לְמִשְפָּח וּצְדָקָה לִצְעָקָה

 

אֵיכָה הֲמוֹנֵי לְבוּשֵי שְחוֹרִים

פָּרְצוּ עִם בֹּקֶר אֶל בָּתֵּי יְקָרִים

לֹא בוֹשוּ לִתְפּוֹר דְּגָלִים עַל מַדֵּיהֶם

לְחַלֵּל לָבָן וּתְכֵלֶת כִּסֵּא כְבוֹד אֱלוֹהֵיהֶם

 

אֵיכָה וְלָמָּה בָּתֵּי כְנֶסֶת הַמְפוֹאָרִים

הָיוּ בְרֶדֶת יוֹם לְלַפִּידֵי אֵש בּוֹעֲרִים

“אַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מִמֶּנִי” זָעֲקוּ שָם לְפָנֶיךָ

אַךְ לֹא נַעֲנוּ מִשְּמֵי מְעוֹנֶךָ

 

אֵיכָה זֵדִים מַטִּילֵי אַלְפֵי פְּצָצוֹת

חוֹגְגִים עַל חָרְבוֹתֵינוּ בְּרֹאש כָּל חוּצוֹת

גֹּרְשָה הַגְּבִירָה וַתֵּשֶב לָהּ הַרְחֵק

וּבֶן הָאָמָה עוֹמֵד וּמְצַחֵק

 

אֵיכָה חָרְשוּ חוֹרְשִים, הֶאֱרִיכוּ מַעֲנִית

עַל אלי סיני, דוגית וְניסנית

מִבֵּין חָרְבוֹתֵיהֶן מְחַבְּלִים צוֹרְרִים

פִּגְזֵי מָוֶת עָלֵינוּ הֵחֵלוּ יוֹרִים

 

אֵיכָה טְהוֹרֵי לֵב חָשוּ אֶל כְּפַר מַיְמוֹן

אַךְ לֹא עָצְרוּ כֹחַ לִפְרוֹץ בְּהָמוֹן

צִפְּתָה אָז לַשָּוְא נצרים הַנְּצוּרָה

קטיף וְתל קטיפא בְּרוּחַ נִשְבָּרָה

 

 

אֵיכָה יָשְבוּ בָדָד גדיד וְגני-טל

מִנּצר חזני כָּל הֲדָרָהּ נִטַּל

לִמְעוֹן תַּנִּים הָיְתָה נוה דקלים

בְּשירת הים וּכפר ים נוֹתְרוּ רַק גַּלִּים

 

אֵיכָה כִּלּוּ בוֹזְזִים אֵת פאת שדה

אֵת רפיח ים רָדוּ כִּבְמִרְדֶּה

וְרוּחַ נָסַע וַיָּגָז אֶת שְׂלָו

וּבְחוֹלוֹת בּדֹלח הוּעַם הַזָּהָב

 

אֵיכָה לֹא עָמְדָה הַזְּכוּת בַּמָּרוֹם

לַתַּנָּא ר’ אֶלְעָזָר אִיש כפר דרום

אַךְ בְּעִקְבוֹת מְגִינֵּי כְּפַר דָּרוֹם בְּתַשַ”ח

הַצְּעִירִים עַל הַגָּג רֹאשָם לֹא יִשַּח

 

אֵיכָה מִן הָאָרֶץ נִמְחֲתָה עצמונה

בכרמהּ אֵין עֲנָבִים, נָדְדָה מִקִּנָּהּ

מורג כִּבְמוֹרַג הוּדְשָה וְנִפְזְרָה

בְּגן אור רַב הַחֹשֶךְ כָּבְתָה הַמְנוֹרָה

 

אֵיכָה נִשְכְּחָה בִּרְכַּת מֹשֶה

“וְהֵם רִבְבוֹת אֶפְרַים וְהֵם אַלְפֵי מנשה

וְאֵיךְ כְּמוֹ לְפָנִים בְּכֶרֶם נָבוֹת

בְּנֵי בְלִיַּעַל גָּזְלוּ נַחֲלַת אָבוֹת

 

אֵיךְ סְבָבוּנוּ בְּחומש חַיָּלִים וְשוֹטְרִים

בְּכֹחַ גָּרְרוּ נְעָרוֹת וּבַחוּרִים

אֵיךְ עָמְדוּ בְשא-נור אַנְשֵי אֱמוּנָה

לְהָגֵן עַל בֵּית הַכְּנֶסֶת שֶאַךְ עַתָּה נִבְנָה

 

אֵיךְ פֻּנְּתָה כדים וְחָרְבוּ בִנְיָנִים

אֵיךְ צָהֲלוּ בְגֶ’נִין בְּהֶרֶס גנים

אֵיךְ קָמוּ בְּעַמּוֹנָה הוֹרְסִים וּמְשַבְּרִים

אֵיךְ רָדוּ וְהִכּוּ וּפָצְעוּ כְּאַכְזָרִים

 

אַיֶּכָּה שוֹמֵר אֶת כָּל אוֹהֲבָיו

קָרוֹב לְקוֹרְאָיו נֶאֱמָן בִּדְבָרָיו

הֲתִמְצָא בְכָל הָאָרֶץ בָּנִים כְּנֶאֱמָנֶיךָ

הַאִם לֹא לֵב טָהוֹר שָפַכְנוּ לְפָנֶיךָ

 

אֵיכָה תִרְעֶה וְתַרְבִּיץ אֶת הַצֹּאן

קַבֵּל תְּחִנָּתָם וְיִהְיוּ לְרָצוֹן

הָשֵב מְהֵרָה בָּנִים לִגְבוּלָם

כַּכָּתוּב “וְלֹא יֵבֹשוּ עַמִּי לְעוֹלָם”

 

 
0 replies

Leave a Reply

Want to join the discussion?
Feel free to contribute!

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *